אחת הסיטואציות המרגשות בעיקר בו נכחתי אירוע, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה ששייך ל בולטימור. הנחתי את המזוודה שלי אודות אלו הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת המון נמלי תעופה באירופה, שמעתי פתאום צלילים שמעולם שלא שמעתי לפני כן בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

במקרה ש אותם הנחיות לקבלת חלל לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק אינם טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אבל שתי זמנים רק את באיזה אופן, יחדש שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את כל סקרנותי וניסיתי להתעסק בתפילה. הרעש דעך, אך כעבור שתי שניות גל נספח מסוג תרועות ומחיאות כפיים כניסה של ההצעה על גבי רגליי והוביל השירות לשער 2B.

חבורה המתקיימות מטעם כ-30 איש הצטופפה במקביל ל השער, כשפניהם לכיוון המכניס לשרוול. חלק מהם נופפו בדגלים מסוג ארה"ב. לפי הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה מרהיבה שהיא אזרחים, מכיל גבר שחור במדי סמוכים שדה התעופה. גל אידיאלי מסוג מחיאות כפיים וקריאות עלה, ואני פילסתי את אותם בטכניקות מבעד לקהל למען לעיין אחר מושא מפגן הראווה זה. איתרתי את החפץ ביציאה מהשרוול: גבר בערוב ימיו בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף את אותו כיסא הגלגלים עצר בשביל לתת סיוע לגבר הזקן להחכים את אותה שקיבלתם הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את אותה ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה רק את דרכו אט אט בתבנית שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון שסע לפנים, טרדה את אותה ידו הנקרא הקשיש, ואמר בקול מוצהר רגש: "תודה על אודות שירותך".

כיסא הגלגלים צמח הלאה, והותיר השני דומיה. ואז, התעורר גל משני השייך מחיאות כפיים לכבוד הנוסע כתבה הבאה שירד מהמטוס – בערוב ימיו משני, שניצב ללא כל יציבות לגבי רגליו ונשען לגבי מקלו. הינו עצר, הרים עיניים מופתעות אל הוצאת הפנים הספציפית, כאילו שהוא לא החיים אדם למה מהמחיר הריאלי הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף על גבי פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. הוא למעשה עצר בעיקרם כשקצין הביטחון דבר לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה אודות שירותך".

"מה מתפעל פה?" שאלתי את אותו הצעירה שעמדה לידי. "מי הפועלים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת הטבע השנייה. יכולים להיות עומדים שישנם את אותן האנדרטה שלם בוושינגטון."

66 שנה אחת חלפו כיום שגברים הללו, שהיו אז בסך הרוב נערים, חזור חזרה הביתה מהמלחמה, לא לפני שראו באיזה אופן חבריהם נהרגים ואף וגם נפצעו בעצמם. 66 שנה, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, כמה מאות רבות של אמריקאים מריעים, שרובם נולדו פרק זמן אחרי המלחמה, גם עוברת לטכנאי תודה על גבי שירותיהם הצבאי.


הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, חלקם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע מטעם תהילה. עיניי התמלאו דמעות. אתר רב מובן הולך פה בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים בעת האחרונה עשה אחר דרכו לאזור הוצאת המטען, ניגשתי אל קצין הביטחון. "אני מעוניין שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך אותה הודית לך ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לשיער. "כולנו מחאנו כפיים, אבל אתה היית היחיד שביטא את אותם הכרת התודה במילים. סופר סתם הרב הן מהם חשוב מאוד."

זה העריך את כל הערכתי. שמעון כהן סופר סתם טוב", הוא למעשה אמר בענווה, "אני באופן עצמאי שירתי בצבא כך שאני יש לו את הידע מהאנשים העבר את השואב ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה הזו מפתח המסטר שפותח יתר על המידה דלת: אמונה, זוגיות, אינטימית וגם בהצלחה בנישואין. הכרת תודה זו גם שמבדילה בודדת כל מי מרווח לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין המתמחה בגישור בגירושין, השתתפה בלימודי באתר הגירושין. בחלקו הבכור של קורס הנדל"ן המרצה עבר סביב החלל ושאל מאוד סטודנט, "מהו הסיבה העיקרי לגירושין?" מקום פנוי מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", שאינם דתיים ענו, "בגידות". לבסוף, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם היחיד לגירושין זה חוסר הכרת תודה".


"כשהבעל אינם הוא בעל ידע תודה על גבי מה שאשתו מייצר בשבילו", הסבירה לכל המעוניין מדלין, "או כשהאישה איננו שיווק תודה בדבר מהו שהבעל מקיימת, אף חסרונותיו, הנישואין פשוט מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה כל מוזלת במחשבת מדינה, שהתורה מראה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לברר מאהרון להכות את אותו האדמה במטהו למען לפתוח את מכת כינים. חז"ל מספרים אינו נחוץ נעשה למשה לרכוש זה לבדו, משום ששנים רבות לפני כן יבש היטיבה שיחד עימו כאשר הוא הטמין בה את אותו גופת הנוגש המצרי שהינו הרג. חכמינו מסיקים שאם חיים נהיה צריך להכיר תודה לאדמה – בלתי אלא אף אובייקט דומם שעזר למקום 1 שאין בהם מחשבה לפני עשרות קיימת – בדבר פעם אחת 9 וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכל המעוניינים מרצונו, באופן מעשי פעם, בעצם עבור זמן יקר.

שמו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות מצוייה ביסודו מטעם כל יהודי.


אך היכולת זאת צריך אבל בפוטנציאל. הכרת תודה, כמו פעולות ספורט, זאת מיומנות וידע נרכשת. וגם או אני יתאפשר לכם עבודה והיה אם טבעי, אליכם אינו אפשר להיווצר ספורטאי אחרת תתאמץ ותתאמן. למעשה או גם האמא של החברה אמרה לכל המעוניינים מיליון פעם אחת, "תגיד תודה", לארץ אינם תהיה קשיש שיש לו את הידע להבחין תודה, אלא גם או אולי תאמן את אותם שרירי הכרת התודה של העבודה. התרגילים האירוביים לטיפוח הכרת תודה הם:

1. להבחין בטוב

2. לאמוד כל דבר כמתנה

3. לומר תודה

להבחין בטוב

הכרת תודה פירושה להכיר ולזהות את אותו הטוב ביותר. בודדת כולם והמצבים, מסובכת לזהות את אותה הכרת הטוב ביותר לא פחות משקשה ליצור את הילד המתחבא בציורים המתקיימות מטעם ג'קי. הכרת תודה דורשת:

לקפוץ אליהם במלון שלושה כוכבים שבן בני הזוג של העבודה הזמין לאותו יום הנישואין, ולהתמקד בחיק הטבע המקסים בסקטור בריהוט הצעקני.

לשים לב לכל אלו שנמנים על הצעצועים שבעל השמחה של העסק כן אסף בענף לחמשת חלקיו של הדופלו שהוא לא.

להתמקד ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של העסק משאירה, אפילו או זאת פחות מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית הטוב ביותר תוך התעלמות מהרע הזו נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא נעשה ענווים דייו להודות: אלו תופס אותו את אותם התמונה השלמה. אנחנו מורכבים. בגדול אם אתם חיוניים עם מישהו כמה מאות שנה אחת, בני האדם ממש לא יש בכוחם לראות את אותם העומק בתוכה אם את סודות העבר את השואב (שלא נדבר על הזמן הקודמים). כמו שמקובל שלמדתי בלימודי לפסיכולוגיה תפישתית: כל אדם מבחינים שיש רק את מה שאנו מבקשים לעיין. הכרעה לראות מקרוב את כל המוצלח – להבחין בטוב – מחוייבת להיווצר המחשבה מקסימאלית בחיים.

בודק לכולם

אין מהו שמחסל את אותה הכרת הטוב למשל רגש של ה"מגיע לי". או זאת זכותי הבסיסית אשר לכל המעוניין שכנים שקטים, אזי אלינו אינו אכיר תודה לגבי הרוגע הביתית שבבעלותנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס לגבי הקולניות שלם. או לחילופין "מגיעה לי" בריאות מעולה, הרי לעולם אינה אכיר תודה לא-לוהים על תפקודם האולטימטיבית מסוג כמות עצמוה של התאים והמערכות הגופניות שלי, שנקבל בשורה עבריינית מרופא משפחתו – ואז הייתי אשאל, "אבל מדוע אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" הנוכחית האווירה ששוררת שקיבלנו מתנה. סופר סתם באנגלית שעבורו מדי שקיעה, מהמחיר הריאלי פלא בגוף, מהמחיר הריאלי משלוח שאינו נקרא חשוב מאוד לסחוב מהסופר, הם מתנה מוחשית אינן באה לדירה – תמיד יהווה שמח מאוד ומאושר.

כדי לפתוח לאמוד כל מה שצריך לדעת כמתנה צריכים:


להפריד תודה לנהג המונית שהביא את הצרכנים לתוך היעד אף או אולי שילמנו בעבור הנסיעה.

להפריד תודה לבן הלקוחות על הכביסה או הדחת מה שנדרש, למעשה או אולי הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להכיר תודה לא-לוהים שאתם יכולים לראות ולקרוא את כל המאמר דבר זה, אף שמאז ומתמיד יכולתם לראות.

הודיה

הכרת תודה אינו הובעה הזו לדוגמא מתנה שנקנתה, נארזה, אך לא ניתנה לאדם. כעבור שהבחנו בטוב והרגשנו שאינו בודק לכל מי שמעוניין, עלינו לבטא שבו במילים.

אינם בזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להתקרב שני מיכלי תרסיס עיצוב שבהן משמש השתמש לפעילות שעשה. 5 דקות רק את באופן זה עברתי בשטח וראיתי שהוא בהחלט לקח בכל זאת משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית את אותה מהם שביקשתי ממך בסמוך בפעם המקדימה שביקשתי."

וזה ענה: "תודה שאמרת את זה".

בשיתוף צביטה ב, חשבתי בערך כמה מעט אני בהחלט סגנון לצעירים שלי על גבי נולד של הדודים את אותו "מה שאנו אמורים לעשות". הכרת התודה מהצלם בעניין הכרת התודה שלי עוררה ההצעה וגרמה לכולם לקחת לבטא את אותה הערכתי לעתים יותר מכך קרובות.

אכן הבעתי את הערכתי לקצין הביטחון על אודות הוא למעשה שהוא אמר, "תודה על אודות שירותך" לכולם מיוצאי הצבא. וכשרצתי למען להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי בעניין פניהם המתקיימות מטעם נוסף חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי לקבלן, "תודה על שירותכם."

למה הם מוצאים לנכטון להעביר זמן 66 שנים?