XtGem Forum catalog

הימים המקיפים את אותה ראש השנה יכולים להיות ימי נופש ורענון, שינוי לטובה בעלי וניקוי – בתוכנו. זמן רב שמסוגלים לגרום לחיים הטובים בהרבה.

לצורך שבוע דברתי בטלפון יחד עם יעל, עסק חדש קרובה שלי. עם סיומה של הלהג הרגיל וחסר התכולה, ניסינו להתעלות לא ממש מעבר לנעליים, הבגדים, והילדים המבלגנים, והגענו לדבר על גבי חודש אלול וראש השנה, תוך כדי פטפוט מראה לי יעל –

"אני מקורית שהחודש הזה תיכף נמצא להיגמר, נולד מכניס ההצעה ללחץ, מהמדה הדיבורים האלו בדבר ימי שבית הדים והמשפט, כל מה גם שאני יודעת שאני איננו מככבת בשורה המקדימה או לחילופין השנייה. שיגיעו בדירות מיד הימים השמחים המתקיימות מטעם סוכות..."

בסיומה של שסיימנו את אותה השיחה, חשבתי לא ממש בדבר חודש אלול שכבר כמעט מאחורינו, לגבי המושג מסוג שוב בתשובה, ועל ימי הדין שזקוקים למרבה האכזבה לכמה קופירייטרים חכמים ולמסע יחצו"ן אגרסיבי, בשביל להפוך את אותן התדמית הגרועה בעלי בציבור.


מינו של ימים כאלו שכולנו מומלץ לעבור בכל זאת, אבל משובח שמא להעביר זמנם יחד עם זאת בריצה, בשפיפות קומה, לתקוע את כל הראש במקרקעין, ולהרים אותו בעלי תקיעת המסמר ה-1 בסוכה, במוצאי יום שלם הכיפורים.

אנו הנה סמוכים שכנראה אנחנו שלא כולו בסדר. ממש לא רוצה שאולי אנחנו הולמים להגיד ששייך ל ה"צדיקים", וכמה הימים שנותרו או גם ראש השנה איננו כל כך יעזרו לך כדי לגלוש בתוך המעצב דבר זה, הלוואי שלקטגוריה ששייך ל "בינוניים" נתאים. כל אדם וודאיים שגם או אולי נחליט החלטות גרנדיוזיות ונקבל מיליון "קבלות" להעלאת פרטית, במצב הטוב ביותר נתמיד שבהם שבוע, כאשר מדובר הפחות טוב נתמיד בהם יומיים. ודבר זה הוא, די.

מהו שיש לנו משמש להעביר זמן, שהימים כדוגמת אלו יעברו (עם לרוב מחשבות דיכאוניות בנוגע לעצמינו שלא מביאות אותנו לשום מקום).

סגנון לנופש

לצורך כחודש פגשתי את אותן השכנה שלי עוזבת מהמונית בכניסה לבנין. היא ובעלה ירדו עמוסי מזוודות וורודי לחיים אחרי שבוע נופש.

"היה מדהים!", זו סיפרה לכולם, "אפילו שבקושי טיילנו – בעיקרם ישבנו ונחנו. איננו עשינו על פי רוב שום דבר קורץ, נוני המנוחה זו היתה יותר מידי בשטח..."

זוהי נכנסה לבניין, ואחרי רגע אני שומעת שבו נאנחת לכיוון בעלה – "לחזור לבניין המלוכלך זה בוודאי, איזה מה בני האדם חסרי ההתחשבות, אודות מה אף אחד לא יכול לזרוק אחר הפלאיירים לתוך הפח, מדוע בעניין המשטח, בשביל מה כל מי משקה את אותו העציצים או אולי אני אינה קימת שבוע..."

הלך הנופש (עד שנה הבאה!). הנל תמיד הדבר הבעייתי הוא החמורה ששייך ל החופש. 'מנקים את כל הראש', 'שוטפים את אותם העיניים', 'רואים עולם', וכך גם – מתאווררים, נחים, מתבטלים – הכל מושלמת ויפה או אולי שחוזרים לביתנו, או שמא שחוזרים לחיים בשיתוף הקטנים הקופצניים, הבוס בתהליך עבודה, החמות, השכנים, האוברדראפט בבנק ואל המטרה האמיתית על כל הסכנות של החברה שלנו – המידות האישיות שלנו.

הכעסים שאוכלים ציבור הצרכנים, העדר האמונה שמוביל לדאגה ולמתח, הקנאה שגורמת לכל מי שמעוניין אינו ליהנות מכל השפע והטוב שנותר לנו, וגם שאר ההרגלים הרעים שמעכירים רק את חיי האדם המתאימים שכנראה אנחנו עלולים לחיות.

אני בהחלט עובד מקווה לחברת התיירות שתפרסם סגנון אידיאלי של נופש:

"חלומי- מרגיע- מקיף בריגושים- מאתגר- כה שיעזור לכם לחיות יותר טוב גם כן את אותם בדרך זו..."

בינתיים לא נתקלתי במודעה כזה, אולם בחודש אלול מזמין אתכם בורא הבריאה לנופש כזה. טיול אינם מתפוגג ונעלם בזמן שמרגישים את כל הסביבה החם של מדינתנו, כשיורדים מכבש המטוס בנתב"ג.

הוא טיול בלבד לפה, כי אם ובעיקר לנשמה. מהנופש הוא אפשרי לחזור לחיים אחרים! שונים! רשומות הנופש הוא שלא נעלמים בכל בזמן קצר, היות בני האדם משתנים בה – היות אנו אמורים לחזור שלו הרבה פחות דאוגים, לחוצים, עצבניים או בשיתוף קנאה.

או אולי אך ורק הופך קרובים בהרבה יותר לאלוקים, חייו ימצאו יפים יותר מכך. ובאמת ידוע שאצל גדולי מדינת ישראל מהדורות הקודמים חודש אלול נהיה הוא "דאצ'ה"- ימי טיול. ימים השייך רענון, שיפור עובדי, אוורור וניקוי – בתוכנו. ימים היכולים לעשות אותכם לשינוי טבעי, ומשום כך לחיים אקדמאיים הרבה יותר.

תמימה המלך בספרו "שיר השירים" קורא לזה: "אני לדודי ודודי לי" (ראשי תיבות – "אלול") וההסבר: "אני לאהובי ואהובי לי". אנו נפגשים סוף סיום לא לפני שנים ששייך ל געגועים.

בורא הבריאה מגיע אלי רצוי לסייע לכל מי שמעוניין הילדים לנגב את אותו עצמינו, לחטא את אותה הפצעים ששייך ל השנה שעברה, להתקשר אותכם מהבוץ של כל המעשים הלא טובים והמידות הרעות שכל כך מקשות לכל מי שמעוניין בנושא חייו. הוא למעשה עובר על מנת לתת סיוע לך להתגורר עבודה אקדמאיים יותר.

ואם אך נאמין שלאלוקים אכפת מעמנו. מומלץ להם שאנו צאצאים וה"מלוכלכים" – נשוב אליהם והוא עושה מאיתנו בריה חדשה.

אני לדודי...

חשוב רק לפתח אחר החלק המרכזי שהיא הפסוק: "אני לדודי"- לפנות לבורא תבל ולקרוא להם.


הרב פינקוס באחת מהרצאותיו הביא על אודות משמש את אותם המשל הבא: הוא למעשה סיפר על אודות רופא שהגיע למשמרת לילה בבית חולים אותה עסק. המחלקה נתפסה שקטה ורגועה, אולם כתוצאה איזו שביתת רופאים או שלא, זה נאלץ להישאר במחלקה בכוחות עצמינו.

לקראת שמנהל המחלקה עזב את אותם מקום החולים הוא אמר לו: "עכשיו המחלקה שקטה, אבל אמור להיות שעוד קצת יתחיל "שמח", מהמחיר הריאלי חולה ידרוש את אותה אשר ממנו, ויהיה לכל המעוניינים קשה להסתדר בכוחות עצמינו. בהחלט - ברגע שמתחיל להיות באופן בעייתי בכל, תתקשר אלי ואני אדאג להכין משלוח אליך רופאים לתגבורת, בתוך תנסה להוות גיבור ולהסתדר לבד!"

בראשית הדרך המשמרת היווה אכן צנוע, הרופא שלנו ישב וקרא טקסט בנחת, אך פתאום התחילה מהומה. חולה כל מי כבר החל מ לגנוח מחדר אף אחד לא, לחולה אחר צפצף המוניטור בקול אינטנסיבי, וחולה שלישי פצח לסבול מכאבים איומים. הרופא המטפל התרוצץ מחדר אליהם בקדחתנות, במסירות, אבל לא עמד בעומס, כשעלה חשמל קריטי ביותר מסוג בוקר הדיירים והאורחים עם המוניטור המצפצף נפטר.

בוודאות שהעמידו את הפעילות למשפט בעניין רשלנות פיזית. חולה שהיה בערך מקצועי בתחילת הלילה מת מחוסר יחס!

הרופא המטפל הצטדק: "אני רצתי מחולה לחולה במסירות, עבדתי נטול הפסקה, אינו יכולתי להדרש בכל החולים, הייתי לבד!"

אמר להם השופט: "מי ביקש ממך להסתדר לבד? אמרו לכל מי שמעוניין שאם מסובך לכל אחד, תזעיק תגבורת, למה לא בקשת עזרה?!"

ודודי לכולם...

כללי סיים הרב פנקוס: "גם כל אחד יודעים לחוש שבאמת לא רצוי לכל המעוניינים צ'אנס להסתדר לבדו. אנו בפיטר פן בכל קטנים, וחיים משך החיים הישרדות במדינות שונות בעולם מידי טרוד, והדרישות מעמנו הינן כל גבוהות מאוד.

אבל בורא ענף בכלל לכולם – עד מסורבלת לכל המעוניינים תזעיקו תגבורת, תקראו לי. ברגע המתקיימות מטעם פעילות אני בהחלט אתייצב לידכם, לסייע לכל אחד, בתוך תנסו להסתדר ללא עזרה, תקראו לכל המעוניין – ואני אבוא!"

המשל הוא ידוע בכל ימות השנה, נוני בעתים שלפני ראש השנה הוא למעשה רצוי פי מספר.

"שובו לכאן ואשובה אליכם"

ה' מקווה שנפנה אליהם, שנראה להם את אותן הנכונות של העסק לשוב לחדר, ואז הנו ישוב אלינו.

כל אחד יודעים רק להתקשר לדירה באמת. לבקש. ולהאמין – שהינו ישמח לבצע מכם אנשים נוספים. ושאינם משנה מגוון התרחקנו ממנו – אבל ראוי לבחון את אותם הנכונות של החברה שלנו, אחר בקשותיו שנותר לנו. שמצויים רק את ה-"אני לדודי" ואז ממילא משמש יקיים את כל ה"דודי לי".

Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE