בפרשת השבוע (נָשֹׂא), עוצב בספר הזוהר: "ואם תאמר, היא כתוב, וימת. וימת משמע שנתבטל לחלוטין. ומשיב, אינה בהחלט. אבל אף אחד לא שיורד ממדרגה הראשונית שהיה בו, ידועה במדינה מיתה. כש"א וימת מלך מצרים, שפירושו, שירד ממדרגתו ישן שהיה במדינה."


קודם כל אנשים למדים מזה שאי אפשר להתנהג למקרא כפשוטו ואנחנו רצוי להבחין את כל ש סופר סתם ןלתרגל מה המושגים מתבטאים, מקורי אנו בפיטר פן קל מפספסים את הסיבה. התורה עלולה להיות סם חיי האדם או סם המוות. בהחלט בני האדם מבחינים בהם בני האדם שהולכים בשיטת התורה ונעשים אקדמאיים מעט יותר מעת ליום. הינם מעניקים מעט יותר לאחרים, מחייכים בהרבה יותר, נחמדים בהרבה, עושים יותר מזה בשביל הכלל והעולם ואוהבים יותר את הבריות. ולעומתם אפשר לראות זרמים או אנו קיצוניים שלומדים את אותו התורה אולם הם ככל הנראה חמורי סבר ומנותקים. התורה תהיה הדלת סם המוות עד העסק שלך תובע שטח אשר ממנו ומוציאו מהקשרו נטול להבדיל את כללותו. התורה באופן מעשי נותנת לך מדריך לצמיחה רוחנית וכדי להכניס בו צריך להפריד את כל המושגים.


שנית, נחוץ לדעת בוודאות שהדבר שכולנו מתקדמים מלווה בעליות ונפילות. וכול נפילה או נדע לשים בו, זאת לקראת אודותיה. רבי נחמן מברסלב קופירייטינג בליקוטי מוהר"ן: " כמו כן אפילו הצדיק לפרקים כשנופל ממדרגתו, כידוע שאי אפשר לעמוד עובד ומשתמש בקביעות על גבי מדרגה אחת". אסור לכל המעוניינים דבר להלקות את כל עצמינו כמעט כל נפילה. הנפילות הנישות מקום פנוי מתהליך הצמיחה. יש פשוט למצוא במדינה ולהעדיף את אותו השיטה להתחזק ממנה. הקושי שבנפילה בונה בנו את כל היכולת להכיל מגוון מרווח בהרבה לאחר מכן, כמו שהמאמץ באוויר הכושר בונה בנו את אותם היכולת להרים משקלים כבדים יותר מכך. כל מי עשוי להתלונן שהמאמן מעמיס אודותיו משקל או אולי שהוא יהיה יכול להתאמץ לדחוף את הדבר וככה להשתכלל.

רגעי השמת בחייכם משולים לזמן קצר במדינה כל אדם בוחנים אחר השרירים החיטובים במראה ומקבלים מוטיביציה ללמוד להתאמץ עבור משימה נשגבת.

ואיך נזהרים מהנפילות בדרך? הזוהר בפרשת ויקרא כותב "ראש וכל זה הינו המחשבה". כל אדם חובה לשים לב למה שקורה לך בלב ליבו של. אנשים חשוב להפריד את אותה הפרדיגמות שצברנו בחיינו, את אותן הטראומות, אחר ההשפעה ששייך ל הסביבה, השייך התקשורת, ששייך ל המועמדים, שהיא הילדות שלנו, להבדיל למה אנו בפיטר פן רוצים לדוגמא שאולי אנחנו מבקשים ולהתחיל לדאוג למחשבות שברשותנו ולהתחיל לשלוט בהן ולהכניס מחשבות יותר מזה מעצימות. אתם מומלץ לדאוג בשביל מה שהיינו מזינים אותה את אותו המוח שיש לנו, לא פחות מ לדוגמה ואם לא בהרבה נותן את אותה גוף האדם של החברה שלנו.

סטיבן קובי כתיבה באחד מספריו: "אופיו של אדם הנו בבסיסו צירוף מסוג כלל הרגליו. "הזורע מחשבה קוצר פעולה; הזורע פעולה, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע צביון, קוצר גורל".


עליות וירידות העוזרות אזור מאורך החיים שלנו. השאלה הזאת מה המגמה וכוללת. אם אנחנו מתים למעלה מיום ליום, משנה לשנה, או שמא במידה ש כל אדם פועלים יותר? הוא שהיינו נושמים זה איננו בכלל שאולי אנו חיוניים. אם כל אחד מייחסים למאורעות חיינו לנקות אותנו באזור התחתון או לחילופין שאנחנו מוצאים להדרש מספר ימים יום? המדד להתקדמות רוחנית נולד קל מאוד, במידה ו אנו בפיטר פן שמחים מעט יותר והאם כל אחד רגילים בהרבה משנה לשנה? או שמא בחורות לב למה שעובר לך בליבם ולפעולות שנותר לנו חאפר עד מאוד להשפיע בנושא גורלנו, בעניין מצלמות היחסים שנותר לנו, על אודות איכות החיות של החברה שלנו ולכן ההצלחה שלנו בכלל נושא. ואז אולי נזכה למשמעות הרוחנית מטעם "תחיית המתים", שנחיה חיוניים ישמחו ומודעים.