יוסף לבקוביץ' הינו תמיד במחנה פעילות בן 13 כשאמון גות', "הקצב מפלאשוב" האכזרי שרצח יהודים לפני שעשוע סדיסטי, מפני ש אחר אקדחו לראשו.

"עבדתי במחנה הריכוז פלאשוב, פירקתי אחר שרידי בית הקברות היהודי", סיפר יוסף ל- Aish.com מביתו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הנאצים נזקקו לגדר מרחב הקברות - העשויה ברזל יצוק במשקל 150 טון – לפני כתיבת התכשירים של נשק שנועדו להוסיף את כל הטבח המתקיימות מטעם מיליוני כל אדם במדינות שונות בעולם.

יוסף נמכר בשם באותה זמן אודות הגדר, מסיר בערך כמה לבנים, כשגות' כלי רכב על סוסו, מורה ב-2 כלבי שלג נוהמים שאומנו לקרוע לגזרים את כל האסירים. "כשראיתי רק את גות' מתקרב, רעדתי מפחד", עשר יוסף. "הכלבים האלו תקפו ההצעה בעבר". באותה התקפה, מוסתר יוסף על גבי פניו בידיו והצלקות מאותו בשל מלוות את הפעילות כחלק מ יתר על המידה היום.

“למעלה אודות הגדר, התפקיד שלי היווה לשטוף באופן מוקפד כל לבנה ואז לזרוק במדינה למטה לאסיר אחר", מעביר יוסף. "אבל כשגות' חלף בו, האסיר השני הפיל את אותו הלבנה".

גות' ירה בה בסקטור.

"גות' צעק לי: 'תזרוק בחלק התחתון לבנה!' נזכר יוסף. "זרקתי, אך גות' נתן לרכבת התחתית ליפול לקרקע".

גות' פקד בדבר יוסף לרדת מהגדר. הוא החליק למטה בזמן מועט, ונחתך קשות בפרוייקט.

"גות' הוציא רק את האקדח מהם וכיוון את החפץ לעיניים שלי", אפילו יוסף. "ידעתי שהחיים שלי מצאו עצמם. אמרתי שמע מדינה ישראל והתעלפתי".

מספר ימים בעתיד הקרוב התעורר יוסף במרפאה, סובל מכאבים בכלל גופו. פרטים אודות מה שקרה התגלו להם אך ורק בעתיד הקרוב, כשיוסף פגש את כל וילק חילוביץ', ראש המשטרה היהודית שעבד בעזרת גות' והיה עד למה שקרה בתוכו. "חילוביץ' יודע אותי היות התנדבתי לצחצח את אותה הנעליים שלו", אפילו יוסף. "הוא אמר לי: 'הצלתי את החיים שלך! גות' רצה לירות בך, אז החטפתי לך התחממות יתרה של המכשיר ואמרתי לגות': 'תשמור את אותם הכדור למישהו את אותה - הוא תיכף מת'".


ציד נאצים

7 שנה אחת בעתיד, המלחמה תיכף נגמרה. יוסף בן העשרים הוא למעשה אקטיביסט קהילתי. זה הצליח להציל 600 יתומים יהודים (עוד אודות ככה בהמשך) והיה היום קיים לאתגר מסוג ציד פושעי קרב נאצים.

יוסף ראיין אנשים וסרק את הרשומות, מספר מהראוי פיסת עיצוב אודות מקום מחבואם המתקיימות מטעם הנאצים. זמן אחד נקרא אסף תכנון במחנה שבויים לצד וינה שהיו שבו 26,000 שבויים גרמנים. "שאלתי קצין גרמני או הוא למעשה מכיר את אותם החיילים בקבוצה אשר ממנו והטכנאי אמר לכם, 'יש לא מקומי אף אחד לא שאולי אנו איננו מכירים'".

"ניגשתי לשם, נקרא נהיה לבוש במדי חייל ורמאכט מסורתי, ותיכף הרגשתי את אותם הדם רותח בעורקיי. נולד נקרא אמון גות' הידוע לשמצה, שמנסה להסתיר את זהותו!'"

יוסף התגנב מאחורי גות' ושנים הנקרא תסכול וזעם השתחררו בבת-אחת. "התחלתי לצרוח, לירוק ולהכות אותו – ויחד עם מהראוי מכה, פירטתי מקצועי זוועה שראיתי את החפץ מספק במחנה".

גות' נאסר, הועמד למשפט בבית דין גרמני, ונידון לתלייה. "הוא תכנן שזה נגמר", אפילו יוסף. נוני המשטרה הפולנית התעקשה שיוסגר לידיה ויועמד למשפט בפולין, בלוח ביצע אחר פשעיו. יוסף אומר: "שמחתי, כי משמעות דבר נקרא שאוכל לחזור על ההאשמות שלי נגדו, והסבל אשר ממנו יתארך. הינו זה לו".

בפולין, גות' נידון למוות ונתלה במחנה פלאשוב, במקום שבה רצח באכזריות המון יהודים בעניין איננו עוול בכפם.

סרטון וידאו השואה רשימת שינדלר הנציח אחר דמותו של גות' כמרושע המתאים.

במסגרת זמן רב הנל, פגש יוסף אחר אוסקר שינדלר במחנה פליטים. "הוא שמע שאני מעוניין לדעת פושעי מלחמה נאצים ורצה שאדע שהוא אחד מה'טובים'", עשר יוסף.

משמאל: יוסף ביום אחד לכידתו המתקיימות מטעם אמון גות'. מימין: גות' במשפט לגבי פשעי קרב.


ביוגרפיה

יוסף לבקוביץ, ה-1 בודד מספר אחים, הוא ב- 1926 בכפר הפולני דז'יאלושיצה למשפחה פולנית מכונה. רחוב בשם לבקוביץ' (לבקובה) נהדר אחר כיכר היישוב המתקיימות מטעם קרקוב, והבית שהיה רק אחת ביתם הוא כעת כתחנת משטרה מקומית. "לפני המלחמה, חשבנו שכנראה אנו ביטחון בפולין", אומר יוסף. "יהודים חיו בתוכו במשך כמה מאות שנה אחת. היינו אזרחים פולנים, מוגנים בתבנית החוקים הפולני. בחלומות הפרועים במיוחד של החברה איננו דמיינו שנגורש למחנות ריכוז. כשהתחיל הדיכוי הנאצי, אחד מוסתר יש צורך. בכלל הפולנים מילאו רק את הפקודות הנאציות, וחלקם אפילו עזרו לאסוף את אותו היהודים".

ב- 1939, כשיהודים הוכרחו לוותר מרב רכושם, חבר דודו מסוג יוסף את אותו מחסן הטקסטיל אשר ממנו ללא-יהודי, בתמורה להם מסתור. סידור הוא החזיק תשתית עת מועט ממש, נזכר יוסף. "כשהאיש פחד שיתפסו אודותיו, זה הוציא את אותו הדוד שלי ואת כל שברשותכם לשדה ורצח אותם".

בהיותינו בני 13 נשבע יוסף: "אם אשרוד אותם, אני בהחלט אחזור לחפש אחר את אותם האיש דבר זה ואנקום בו". (אך לאחר המלחמה, יוסף איננו הצליח לדעת את אותם בהם האיש).

יוסף ו- 15,000 יהודים אחרים הובלו יום אף אחד לא כעדר לשדה מוצף, בתוכו הוכרחו לחכות מהמחיר הריאלי הלילה, בקור וברעב, במים בגובה המותניים. אבא או אימא יותר מכך נלקחו הצידה ונורו למוות.

ביום למחרת, 95% מאותם יהודים - מכיל אמו ואחיו הנקרא יוסף - נלקחו למחנה בלז'ץ עבור השמדה זריזה. שאר 800 בני העם היהודי נשלחו לעבודות פרך, ביניהם יוסף ואביו.

יוסף מבקר בדירה ילדותו ובבית החליטה לחוקק בכפר הפולני דז'יאלושיצה ב- 2011.


גזרים וצחצוח נעליים

בתבנית התקופה, הועבר יוסף ממחנה ריכוז כל מי למשנהו. הינו נזכר בתקרית פעם אחת במלק, תת-מחנה שהיא מאוטהאוזן:

"בגלל שאני נמוך, תמיד אני בשורה המקדימה במסדר הבוקר. מספר ימים כל מי, מפקד המחנה, יוליוס לודולף, עצר בהחלט מולי. מבלי להבין, הצדעתי, נקשתי בעקביי בנעלי העץ שלי ואמרתי בגרמנית: 'אדוני! אצחצח את אותה המגפיים שלכם שיזרחו כמו למשל השמש!'" 5 שניות לאחר מכן, נלקח יוסף על-ידי קצין אל מחוץ למחנה, אל הווילה המרהיבה של לודולף בראש גבעה.

"אחרי משך מה", נזכר יוסף, "לודולף זה. באתר לדבר, הינו השמיע קולות נביחה, אשר אותם פירשתי כפקודה לצחצח את כל המגפיים שלו".

מעתה ואילך הובל יוסף לגינה, בטבע נהנה מטרה יומית להאכיל את הארנבים והתרנגולות הנקרא המפקד. מה איפשר ליוסף גישה לאכל לבעלי חיים, שהיה יותר גבוה ממה שאכל במחנה. "הייתי מהנה לכולם לראות מקרוב גזרים לארנבים", נולד באופן כללי, "ואני אני 'הארנב' הראשון שזכה ליטול אוכל!"

בערבים נהג לודולף לבצע בידור ובילוי בווילה לקציני אס-אס. "הם זרקו כמויות מסוג אפשר, את החומרים אכלתי", 5 יוסף. בנוסף הוא הבריח אפשר לתוך המחנה, כשהוא מסכן את אותו היום למען בכדי להציל עשרות אסירים נוספים.

בווילה, סגן בשם כלי רכב שטריגל נהנה להתעלל ביוסף. "הוא שימש מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח, ואז מנסה לקלוע אבנים אל הפה שלי. ברוב המקרים הן היוו פוגעות בפניי".

[בעודו רוצה פושעים נאצים לאחר המלחמה, דיצה יוסף את אותן המפקד לודולף מסתתר בכפר. יוסף העיד בנכס משפט, סיפר בדבר פשעיו מסוג לודולף ועל גבי הכמות העצומה של תכשיטי זהב, תכשיטי כסף ושטרי תשלום סידורי שגנב. לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג].

האף שיוסף בילה זמן יקר ללא כל שמירה עקבית בווילה מחוץ למחנה, אנו לא ניסה לברוח.

“הצלחתי לברוח בעבר", נקרא לרוב. "ברחתי מקבוצה שיצאה להתחיל לעבוד והסתובבתי בחיפוש את אותו מישהו שייתן לכל המעוניין זולל עד מחסה. אולם אנו בפיטר פן טרקו לכל המעוניין את אותן הדלת בחלל. או אולי שהם כבר פחדו או אולי שהם כבר היוו חסרי לב, אינני יודע". משנתו המחרת, חזר יוסף למחנה העבודה - בהיעדר אופציה טובה יותר.


בפעם אחרת, הועלה יוסף בנושא קרון בקר שפניו שימשו מועדות לאושוויץ. "היינו 160 גברים בקרון, דחוסים כל, מעט יותר לא טוב מסרדינים", הנו בכלל. "לא נקרא לכל אחד אוויר או אולי את המים. הקלק כאן לפרטים הריאלי כמה זמנים מישהו מצא את מותו. כשהגענו לאושוויץ, בסמוך עמדתי החלפת בכל די הרבה גופות שראשי נגע בתקרת הקרון".

ע"י 160 הגברים בקרון, 20 גרידא שרדו. משימתו הראשונה מסוג יוסף באושוויץ נתפסה להביא את כל גופות היהודים המתים למשרפה.

יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת:

"סבלתי מקור מקפיא ורעב שאינה פוסק. אבל בערך כמה שעגום נהיה המצב, מצאתי את האומץ והאמונה למען לשרוד. בגדול בעתים הכי מורכבים, א-לוהים מילא את אותה יישותי. מעולם ממש לא הרגשתי נטוש. הנאצים יכלו להרוס את החיים שלי, אולם אינם את כל האמונה שלי. הינו העובדות שהשאיר השירות בחיים".

מסדר בוקר במאוטהאוזן.


השחרור


בוקר חורפי כל מי בשנת 1945, המחנה נהיה מרגוע באופן מוזרה. מרבית סירנה המכריזה על מסדר הבוקר לא נשמעה. ואז, בראשם חייו, לפתע קיבלו יוסף והאחרים פקודה להתכנס באמצע המחנה. מפקד האס-אס עלה על גבי במה והכריז: "אנחנו מעוניינים להגן יש צורך בגלל האויב. תיכנסו בזמן מועט לתוך המנהרות!"

יוסף מתאר:


“השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט ושהנאצים מתכננים לפוצץ את אותם כולנו. מאות אסירים התחילו לצעוק 'ניין! ניין!' (לא! לא!). קציני האס-אס החלה לירות על אודות אנחנו במכונות ירייה. נשכבתי בדבר לא מטופח. הרבה אתם אינם הצליחו לברוח מהכדורים ומתו במקום". לסיכום פסוקו של עניין נפסקו היריות ויוסף נעמד וראה את כל הגופות המפוזרות במרבית. הבמה הינה ריקה. חיילי האס-אס נעלמו.

"הייתי המום", משמש באופן כללי. "האם הסיוט נגמר סוף סוף? האם הוא התרחש הנס? במידה ש חלומותינו בנושא החופש התגשמו לבסוף? והיה אם הוא יתאפשר לכם שאשרוד 10 שנה מחרידות השייך שירותי פרך, מכות ורעב?"

יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע. שלא נעשה לשיער מושג העובדות להתיז במדינה, אולם חיי האדם נמכר בשם זמן הטוב ביותר.

יוסף במעונכם בירושלים, מוקף בתמונות של כל המשפחה.


הצלת יתומים

בגיל 17, במשקל 27 ק"ג, השתחרר יוסף מהמחנות ושקל את אותו צעדיו הבאים. זה נמכר בשם באופן עצמאי - פשוטו כמשמעו - הבודד ששרד מכל המשפחה.

כיתום, נמכר בשם יוסף מודאג בנושא מאות רבות של צעירים בני העם היהיודי שהועברו תחילה המלחמה "באופן זמני" למשפחות אינו יהודיות ולמנזרים. במקרים רבים, משפחות יהודיות שלמות נהרגו, ובכלל לא הינו אחד שיבוא ויחפש צאצאים הנ"ל. יוסף ידע ש"אם לא אעשה פריט, הילדים בני העם היהודי הנ''ל הינם אבודים לנצח אותם בנוגע העם היהודי".

חסר שמץ השייך דבר היאך לנקות לפועל משימה אדירה יחד עם זאת, גילה יוסף בן חיים לא קרוב אשר נקרא דניאל שהיה מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה. "אמרתי לקבלן שישנו עבור המעוניינים דבר לאחד משפחות שהנאצים הפרידו ביניהן. ניסחתי את זה במושגים חילוניים, בגלל המילה 'יהודי' נתפסה שנואה בפולין".

דניאל יודע את אותם יוסף לגנרל פולני שהסכים לסייע לפעולות החילוץ - וסיפק להם אחראי צוות עובדים של 40 אנו, וגם 20 חיילים, רובים, משאיות, טנק (!) - וסמכות נקבעת להדוף האדם שראוי להתנגד.

גילוי צעירים בני העם היהודי היתומים נעשה לדוגמה לחפש אחרי מחט בערימת שחת. אפשרות ברשת שהיא מודיעים, שימש יוסף עוקב בסיום הרמזים אם לכתובת מסוימת.

"היינו דופקים בדלת, מוכיחים את אותה התג שברשותנו ואומרים, 'אנחנו משתוקקים לשאול מספר שאלות. במידה ו זו הבת שלך? תראי לכל אחד את אותם תעודת הלידה שלה'. בעיקר מיקרים אלו טענו שבעל השמחה מאומץ, הרי היינו מתעקשים: 'תראו לכולם את מסמכי האימוץ!'"

נקרא ליוסף חוש מחודד לחיפוש הקטנים יהודים - ובסיועם המתקיימות מטעם פסיכולוגים ואנשי וודאיים - הצליח להציל 600 יתומים.

אחרי המלחמה, נעשה יוסף לאקטיביסט מסור ומצליח.


האתר בטבע החדש

יוסף התחילו לעשות להמצא פעיל בתנועה הציונית ועמד לפתוח קריירה כ דיפלומט. ימים אדם, הינו ראה הודעה שהיא הצלב האדום קוראים לי בבואנוס איירס מעוניין למצוא ארגון בנושא משפחת לבקוביץ'. נקרא נקרא דודו של יוסף מדרגה שנייה. "הייתי העיקרי ששרד. אני להוט לחפש קבוצה. אזי עניתי למודעה והוא שלח עבורינו את החומרים הפלגה לארגנטינה באנייה".

יוסף נהפך למתווך יהלומים ופגש את אשתו פרלה בקולומביה שבדרום אמריקה. כששלושת ילדיהם יגיעו לגיל מכללות, מהווים העבר את השואב לקהילה יהודית ממש גדולה בהרבה במונטריאול, קנדה. יוסף המשיך לעבודה בעסקי היהלומים ובנוסף גם דלת מפעל יהלומים בקובה הקומוניסטית.

הוא מצטער על אודות עסקת נדל"ן אחת בלבד שחמקה מידיו. אשתו המתקיימות מטעם פבלו פיקאסו רצתה לשנות מספר יצירות אמנות המתקיימות מטעם בעלה עבור יהלומים. הציורים היוו מוערכים באלפי יורו אנשים, אבל יוסף תכנן שאנו נראים מוזרים והחליט לוותר בנושא עבודה. הנו אומר: "כיום הציורים האלה שווים בערך 30 מיליון דולר אמריקאי - כל אחד!"

בשנות ה- 80 הצטרף יוסף לחברת שיטה שבנתה פרויקטים בכל רחבי מדינה. הינם בנו את אותם ארזי הבירה, שכונה בירושלים, בלוח רכש יוסף את הדירה אותה נולד גר בימינו. עבודה נכסים אחד בגזרה זכה ליטול את בלוח הרחוב - לבקוביץ'.

רחוב לבקוביץ' פה בסביבה הקרובה ערים.

במהלך עם הזמן תמך יוסף במדינה, נפגש בשיתוף מקצועי ממשלה יחד עם בכירי ממשלה נוספים ועזר לבסס יחסים דיפלומטיים וכלכליים אחת מדינה על גבי מקומות בדרום אמריקה.

בין השנים 2016 החליט יוסף לעזוב אחר איכות החיים הנוחים בקנדה ולערוך התפתחות. צוות אנשי ניקיון טלוויזיה ישראלי שהה במונטריאול כל שבוע בכדי לתעד את זה.

"הרבה קיימת רציתי לרכוש עלייה, נוני אמרתי לעצמי שאם אני בהחלט ממש לא מקיימת יחד עם זאת פה, בגיל 88, מיד איננו אעשה זאת", מספר יוסף. "אני סופר מהנה שקיבלתי את ההכרעה. מצאתי כל משמעותית קרובי משפחה וחברים ושכנים טובים".


לצורך עבודת עידנים סירב יוסף לדבר בדבר חוויותיו בשואה. ילדיו ונכדיו לחצו לתכנן אותו לכתוב ספר, כך שסיפורו ייזכר. האפקט הזו הספר: From the Ashes to Lechaim: A Miraculous Journey, שפורסם השנה העלות עצמית במסת עותקים מצומצם לצורך בני משפחה וחברים.

"הבנתי שאם לא אספר את אותה הסיפור שלי, האדם יבצע יחד עם זאת במקומי. איבדתי את אותה הקשרים שלי תוך שימוש העבר, ועתה הייתי מומלץ להורות את אותן הדורות הבאים", הנו לרוב.

כעת נסע יוסף לפולין עם בנו הצעיר והם ביקרו בקרקוב, אושוויץ, בלז'ץ (שם נרצחו אמו ואחיו), דז'יאלושיצה, הכפר במדינה הוא למעשה הולך וגדל, ופלאשוב, בכל שיער הוא שרד את כל שלטונו האפל המתקיימות מטעם אמון גת.

"לא משנה 5 נכתב לגבי השואה", נקרא אומר, "זה יוצא דופן לתאר את אותם האימה והרעב. במהלך מספר שנה, מבוקר עד לילה, עבדתי בפרך במחצבות, מסילות רכבת, ומכרות מלח. עשיתי באדיקות דבר שאמרו עבורנו. אני עסוק בלשרוד את כל הרגע, בלעדי זמן רב להניח. מקורי, אני משתגע".

זכרונות האלו גם רודפים אותו היום. "אני עלותו לישון בתדירות גבוהה, כולי ספוג זיעה", עשר יוסף. "בשבוע האחרונות חלמתי שאני נלחם בנאצי שרוצה לירות בי. תפסתי רק את הרובה מהצלם והפניתי את הדירה אליו".

יוסף לבקוביץ' הציל 600 יתומים, לכד אחר אמון גת ובנה מלעבוד יפים. לאחר הגיהנום שנעשו לו, זו הנקמה מתוכם.